מחירי ההשתתפות העצמית בקופות החולים
למדינת ישראל, כמדינת רווחה, היה חשוב להסדיר את שירותי הבריאות ולהרחיבם כך שיינתנו לכל אוכלוסיית המדינה, ועל כן, בשנת 1995 נקבע חוק בריאות ממלכתי, אשר בין השאר, קבע סל בריאות אחיד לפיו מחויבות לפעול כל קופות החולים.
סל הבריאות כולל רשימת שירותים ותרופות אשר ניתנים בעלות מופחתת, תמורת השתתפות עצמית סמלית, הבאה לידי ביטוי בתעריף קבוע או באחוז מסוים מעלות התרופה/ השירות המקוריים.תרופה ושירות אשר אינם כלולים בסל הבריאות, עלותם נתונה לשיקול דעתן של קופות החולים, והן אף אינן חייבות לספק אותן.
אליה וקוץ בה – ממצאים
למרות השאיפה של משרד הבריאות לסייע למבוטחי קופות החולים במימון תרופות ושירותים, מחקרים רבים מצביעים על כך שבין 10% ל- 30% מהציבור, מוותר על טיפולים ותרופות מכיוון שאין הוא יכול לעמוד בעלויות אלו.לדוגמא, נמצא כי 18% מהאמהות שנדרשו לרכוש אנטיביוטיקה לילדם, לא עשו זאת משיקולים כלכליים, ונמצא, על פי סקר שנערך במכון גיאוקרטוגרפיה, כי כ-43% מהנבדקים אינם מאמינים כי יהיה ביכולתם לממן טיפול שאינו כלול בסל הבריאות.
במחקר שנערך על ידי שירותי בריאות כללית בקרב 235 מטופלים הסובלים ממחלות כרוניות (סוכרת, לחץ דם גבוה וכדומה) ואינם מסוגלים, מבחינה כלכלית, לממן את התרופות הנחוצות להם, קיבלו הם "כרטיס אשראי" מיוחד שאפשר להם לרכוש את התרופות להם הם זקוקים, ללא עלות (במימון "עמותת לוטוס").תוצאות המחקר, שבחנו את מצבם הבריאותי של המטופלים לפני ואחרי ההתערבות (מתן כרטיס האשראי), הצביעו על כך שבקרב מעל 50% מהמטופלים שסבלו מלחץ דם גבוה, נמדדה ירידה של 4 עד 7 מ"ג, כמו כן, נרשמה ירידה ברמת ההמוגלובין והכולסטרול. ההטבה נמשכה לפחות שנה לאחר תחילת המחקר.
גם מהדו"ח המסכם שהוציא משרד הבריאות בסוף שנת 2010, נראה כי ההוצאה הממוצעת של קשישים עשויה להגיע לאלפי שקלים בשנה, והיא יוצרת פער בין ההשתתפות העצמית של הקשישים להשתתפות העצמית של הנוער והצעירים, ולו רק בגלל כמות הטיפולים והשירותים אותם הם נוטלים, מבצעים.השינויים שמוביל משרד הבריאות
פער זה, יחד עם הנתונים שהוזכרו לעיל, מצביעים על כך שרבים מהמבוטחים בישראל, אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות תרופות ושירותים, מכיוון שאלו מהווים נטל כלכלי עבורם.
עובדה שיוצרת מעגל של הימנעות, בו החולים והקשישים נמנעים מלרכוש תרופות ולקבל שירות במחיר רגיל, וכך הם מגיעים לאשפוז, שעלותו, עבור המדינה וקופות החולים, גבוהה הרבה יותר. עקב כך, ומסיבות נוספות, פועל משרד הבריאות להקל על החולים את היקף עלויות ההשתתפות העצמית, ועד כה בוצעו מספר פעולות עיקריות:- ביטול אגרת טיפת חלב שמנעה מההורים לחסן את ילדיהם בגלל קשיים העלות הגבוהה.
- הנמכת שיעור ההשתתפות העצמית מ-15% ל-10%.
- טיפולי שיניים לילדים עד גיל 10
