המוסד לביטוח לאומי – כל מה שצריך לדעת על זכויות ושירותי הביטוח הלאומי

המוסד לביטוח לאומי הינו גוף ממשלתי אשר אחראי על מתן זכויות סוציאליות רבות במדינתנו. זכויות אלו ממומשות לרוב על ידי מתן קצבאות חודשיות כאלו ואחרות.

המוסד לביטוח לאומי נוסד בשנת 1954, לאחר שעד אותה העת המשרד זהיה אחראי על התחומים הסוציאליים היה משרד הסעד, אשר אט אט העביר סמכויותיו אל הביטוח הלאומי, בעקבות חוק הביטוח הלאומי שנחקק בכנסת שנה קודם לכם.

בניגוד למשרד הסעד, הבביטוח הלאומי פועל במדיניות של סיוע לכולם ולא רק לשכבות החלשות, אם כי העזרה הגדלה יותר אכן ניתנת לשכבות החלשות יותר.

החל מסוף שנות השבעים והמשך לתוך שנות השמונים, החלה מדיניות הרווחה של מדינת ישראל להצטמצם , עובדה אשר הורידה במידה רבה את גובה הקיצבאות אשר ניתנו עד לאותה העת. שינוי זה קיבל תפנית נוספת ושיפור כאשר בשנת 1986, החל סיוע כספי למעסיקים, מטעם המדינה, בעבור תשלום דמי הביטוח הלאומי לעובדיהם.

הביטוח הלאומי פועל מייסודו כגוף ביטוחי מתוקף המדינה, אשר מקבל לשורותיו את כל תושבי מדינת ישראל באשר הם, מתוקף החוק החל עליו.

התשלום החודשי אשר מופרש אל הביטוח הלאומי, מטעם כל אזרח, תלוי ברמת הכנסתו ומהווה אחוז מסויים ממנה, כך יוצא שבעלי הכנסה נמוכה משלמים סכום נמוך אם בכלל (לפי עדכון תקרת המינימום בשנת 2009) ואילו בעלי הכנסה גבוהה משלמים סכום גבוה.

סוגי הקצבאות המשולמות דרך המוסד לביטוח לאומי ממויינים לפי ארבעה קטגוריות:

1. קצבאות ילדים: משלומת לכל מי שנולד לו ילדף בעבור כל ילד הנרשם במרשם האוכלוסין. התשלום משתנה בהתאם למיקומו של הילד בסדר הילודה המשפחתי.
2. קצבאות לטווח ארוך: קצבאות המיועדות לאנשים אשר להם אין כל הכנסה קבועה והם אינם יכולים להיות חלק ממעגל העבודה הכולל. על קצבאות אלו נמנות: קצבת שארים לאלמנים/ות, קצבת נכות לנכים/ות, שעות סיעוד לקשישים/ות, ועוד. כמו כן, במקביל, מפעיל המוסד לביטוח לאומי תוכניות שיקום לאוכלוסיות הללו וחזרה למעגל העבודה ככל הניתן, באופן שונה.
3. קצבאות לטווח הקצר: עמן נמנים קצבאות אשר אמורות להוות תחליף זמני לשכר, כגון: דמי לידה ומענק לידה ליולדת, דמי פיצוי בגים תאונת עבודה, דמי אבטלה ועוד.
4. קצבאות משלימות: אשר ניתנות כהשלמת הכנסה, עקב חוק הבטחת ההכנסה בעבור מי שאין לו כזו, או שהכנסתו מעטה מכדי להתקיים ממנה.

לחצו כאן לנושא: תגמולי ביטוח לאומי לנפגעי תאונות עבודה. מבין התשלומים המשולמים אל הביטוח הלאומי, משולם גם מס בריאות. מס זה משולם מתוקף חוק הבריאות הממלכתי שהחל לפעול בשנת 1995 ומטרתו לשייך את כל אזרחי מדינת ישראל לקופת חולים כלשהי על פי בחירתו ובתנאי שהינו מעל גיל 18, או שאינה עקרת בית ואם הינה עקרת בית אז אינה מקבלת קצבת זקנה באופן אישי או דרך תוספת לקצבתו של בן זוגה.

בתמורה לתשלום זה, קופות החולים מתחייבות לתת שירותי בריאות הכלולים בסל הבריאות המעוגן ומפורט בחוק, למעט הביטוחים המשלימים אשר נהוגים בכל קופות החולים.

תשלום מס הבריאות נעשה אף הוא לפי אחוז ההכנסה החודשי, ואם אין הכנסה חודשית, ישולם מס מינימלי של כמאה ש"ח.

יחד עם זאת, ישנן אוכלוסיות מסויימות אשר פטורות מתשלום מס זה, כגון:

1. עקרות בית אשר אינן מתפרנסות ואינן מקבלות קצבה קבועה כלשהי.
2. עולים חדשים – עד לתקופה של שנה מיום עלייתם ארצה.
3. אדם אשר הינו עצור או אסור במשך שנה רציפה והלאה.
4. קטין שעדיין לא הגיע לגיל 18, או שהינו בן 18 אך טרם התגייס ךצבא, זכאי לפטור של שנה ממס הבריאות, אך בתנאי שגיוסו לא יידחה אל מעבר לגיל 21.
5. חיילים בשירות סדיר– מתוקף קבלתם את שירותי הבריאות דרך צה"ל. ראו גם: הפחתת גימלים מקופות החולים.
6. קטינים, אשר רשומים לקופת חולים יחד עם הוריהם, מס הבריאות של הוריהם כולל גם אותם.