במהלך תקופת חייו של כל אדם, מלידה ועד זקנה, חלים שינויים מהותיים ביכולת התפקודית. השינויים הללו הם תולדה של גדילה והתבגרות ולאחר מכן של הזדקנות.
כאשר מצבו התפקודי של אדם יורדת באופן ניכר, הוא עשוי להזדקק לאביזרים שונים כאמצעי עזר לביצוע פעולות שונות ולעיתים גם לסיוע של גורם טיפולי. בהקשר זה יש משמעות רבה להגדרה של מצב סיעודי.
בשורות הבאות נרחיב על הדרך המקובלת שבאמצעותה נהוג להבדיל בין אדם סיעודי לבין מי שאיננו סיעודי. בנוסף, נראה מדוע הגדרה זו חשובה כל כך, מהן הזכויות של אנשים סיעודיים ומהי הבעייתיות בהגדרה המקובלת (מבחן ADL).חשיבות ההגדרה
לפני שנדבר על מבחן ADL ועל ההגדרה המקובלת של האדם שנחשב לסיעודי ראוי להסביר מדוע להגדרה כזאת יש חשיבות. כיום, ישנם גופים שונים בישראל שמספקים טיפול לאנשים מבוגרים בריאים וכן כאלה שנועדו לטפל במי שנחשב לסיעודי. בנוסף, כאשר אדם מוכר כמי שמצוי במצב סיעודי, הוא זכאי לקבל זכויות שונות, חלקן ברמה הלאומית (דרך ביטוח לאומי וגופים נוספים) וחלקן מטעם חברות ביטוח שונות וקופות החולים.
יש לציין שעל פי יכולת התפקוד של האדם ניתן לקבוע שהוא עצמאי באופן מלא, עצמאי באופן חלקי, סיעודי רגיל וכן סיעודי מורכב.מי מוגדר סיעודי?
הגדרת האדם הסיעודי מבוססת על פגיעה ממשית ביכולת התפקוד ברמה הפיזית, של פעולות היום יום או ברמה השכלית – קוגניטיבית. לצורך קביעה מקצועית נבנה מדד שנקרא הערכת תפקוד יומי Activities of daily living assessment – ADL.
המדד מבוסס על שאלון של הערכת תפקוד, כאשר ישנן כמה אשכולות של תחומי חיים שנבדקים. אשכולות התפקוד הן:טיפול אישי – כאן נבדק היכולת לבצע באופן עצמאי פעולות כגון אכילה, התלבשות ורחצה.
יכולת שליטה בסוגרים, לרבות שימוש בסטומה או קטטר.ניידות – יכולת לעבור מהמיטה לעמידה או לכיסא, יכולת להתיישב ולקום בשירותים, הליכה, עליה על מדרגה ועוד.
עבור כל קריטריון מוענק ציון ליכולת התפקוד כאשר האפשרויות נעות בין חוסר יכולת מוחלט לביצוע הפעולה לבין יכולת לתפקד באופן עצמאי לחלוטין. בתווך, ישנם גם אפשרויות נוספות. מי שלא מסוגל לבצע 3 (פעולות מתוך רשימה סגורה של פעולות), באופן עצמאי עשוי לענות על ההגדרה של סיעודי.