בשנת 2011, בהמשך לחוזר שהוציא משרד הבריאות באפריל אשתקד, יצא חוזר נוסף העוסק בהקפאת ביציות לצורך שמירה על פריון האישה.
בחוזר זה נקבע כי לא רק נשים המתקשות להרות יכולות לבצע הקפאת ביציות, אלא גם נשים הבוחרות להקפיא ביציות, משיקולי קריירה או מסיבות אחרות שאינן רפואיות, יכולות לעשות זאת במסגרת החוק, והכי חשוב, פה בארץ. אחד הנושאים העיקריים אשר הוזכר בחוזר אך לא יצא לפועל הוא נושא מימון התהליך על ידי קופות החולים.במאמר זה נבחן מהו תהליך הקפאת ביציות, לפי הוא מיועד, כמה הוא עולה, ובאיזה אופן, אם בכלל, מעורבות קופות החולים בתהליך הקפאת ביציות.
הליך הקפאת הביציות
בתהליך פריון טבעי, ובדרך כלל אחת לחודש, מתפתחת ביצית בשחלה של האישה. תהליך זה, אשר נקרא ביוץ, מצביע על סיכוי לתחילתו של הריון. הביצית נעה במסלול ידוע מראש, מהשחלה אל החצוצרה, שם היא ממתינה עד למפגש עם תא זרע גברי. מפגש מוצלח בין ביצית לתא זרע, נקרא הפריה, והינו שלב הכרחי להריון.
הסיכוי להיכנס להריון באופן טבעי מותנה בגורמים רבים, ביניהם גיל האישה ובריאותה. נשים רבות אשר עומדות בפני טיפולים שעשויים לסכן את הליך היווצרות הביצית, או נשים אשר מעוניינות לדחות את הכניסה להריון עד לשלב בו היווצרות טבעית של ביצית עלולה להיתקל בבעיות, יכולות לבצע הקפאה של הביציות שלהן, עד לרגע בו יבחרו להשתמש בהן.תהליך הקפאת הביציות כולל מספר שלבים עיקריים:
- טיפול הורמונאלי לצורך השראת ביוץ ויצירת מספר ביציות, במקום האחת הנוצרת בתהליך הטבעי.
- בדיקות דם ואולטרא-סאונד למעקב אחר היווצרות הזקיקים מהן נוצרות הביציות.
- שאיבת הביציות מהשחלה באמצעות אולטראסאונד או לפרוסקופיה (לאחר הרדמה מקומית או כללית).
- הביצית נלקחת למעבדה ומוכנסת להקפאה בטמפרטורה של 196- מעלות.
מועמדות להקפאת ביציות
כאמור, הקפאת ביציות מתאימה לנשים אשר מעונינות לדחות את מועד כניסתן להריון לזמן בו רמת הפריון שלהם מוטלת בספק, נשים בנות 30-40, המעוניינות שלא להיכנס להריון בתקופה נוכחית זו, ורוצות לשמר ביציות איכותיות לצורך הפרייתן בעתיד.בין הנשים שלהן הקפאת ביציות מספקת מענה נכללות צעירות חולות סרטן, אשר עומדות בפני טיפולים כימותרפיים שעלולים לפגוע בפעולת השחלות שלהן, נשים שלא מצליחות לייצר ביציות בתדירות מספקת, נשים הסובלות מדלקות באיברי המין הפנימיים, נשים הסובלות ממחלות שעלולות לגרום להפסקת הווסת, ונשים העומדות בפני ניתוח לכריתת השחלות.
הקפאת עוברים
יש שנוטים להתבלבל בין הקפאת ביציות להקפאת עוברים. ההבדל בין המושגים מהותי מאוד, ובא לידי ביטוי באופן בולט בהשתתפות קופות החולים בטיפולים אלו. על מנת להבין את ההבדל בין שני המושגים, חשוב לדעת מהי הקפאת עוברים.במקרים שבהם נשים מתקשות להרות מסיבות התלויות בהן או בבני הזוג שלהם, או מסיבות שאינן ידועות, יש באפשרותן לבצע שאיבת ביציות לצורך הפרייתן המיידית על ידי זרע (של בן הזוג או תרומת זרע).
ביציות שהופרו בהצלחה מוכנסות לגוף האישה בתקווה להתפתחות תקינה של היריון. כאשר ישנן מספר ביציות שהופרו בהצלחה, נהוג להשריש רק עד שלוש מהן, על מנת להימנע מהריון מרובה עוברים או סיכונים שעלולים להתלוות לתהליך. ביציות אשר הופרו בהצלחה אך לא הושרשו בגופה של האישה, מוקפאות בטמפרטורה של 196- מעלות, פעולה זו נקראת הקפאת עוברים.השתתפות קופות החולים
כאמור, למרות החוזר המפורט של משרד הבריאות, תהליך הקפאת ביציות אינו כלול בסל הבריאות. השתתפותן של קופות החולים בטיפולי פריון ותהליכי הפריה חוץ גופית, באים לידי ביטוי באופנים הבאים:- נשים עם מחלה קשה שעקב הטיפול בה תיתכן פגיעה בשחלות (כמו נשים חולות סרטן הזקוקות לטיפול כימותרפי), זכאיות להקפאת ביציות כחלק מסל השירותים.
- קופות החולים משתתפות בטיפולי הפריה חוץ גופית המיועדים לזוג חשוך ילדים או לאישה המעונינת להיות אם חד הורית. טיפולי ההפריה כוללים את שלב שאיבת הביציות, הזרעתן והשרשתן. ברוב המקרים, הפריית עוברים כלולה אף היא בסל הבריאות הנוגע לטיפולי פריון. השרשה של עוברים שעברו הקפאה או הקפאת ביציות שאינן מופרות אינה כלולה בסל הבריאות.
- במסגרת סל שירותים מורחב, זכאים המטופלים גם להשתתפות בטיפולי פריון בבתי חולים פרטיים, ולהשתתפות במקרה של הולדת ילד שלישי. הזכאות תלויה בסוג הביטוח של קופת החולים, מותנה לעיתים בהשתתפות עצמית של המטופל, ולעיתים, מוגבלת למספר טיפולים או ניסיונות להפריה
שלום,
יש לי שאלה לביתי לידור יש תסמונת טרנר היא בת 15 .
היום היינו בשניידר והודיעו לנו שלידור צריכה לעשות שאיבת ביציות והקפאתם.
אשמח שתעזרו לי מי אחראי על כך ? האם זה מסובסד?