היסטרוסקופיה אבחנתית היא פעולה רפואית שבמהלכה מחדירים מכשיר הנקרא היסטרוסקופ לחלל הרחם, המאפשר לרופא המבצע את הבדיקה, להסתכל על הנעשה בפנים חלל הרחם.
בעוד שניתן להסתכל ישירות על פנים הנרתיק באמצעות ספקולום כיוון שמדובר בחלל פתוח, על חלל הרחם לא ניתן להביט בצורה ישירה, שכן הוא חלל סגור. על מנת שניתן יהיה להתגבר על הקושי, נעשה שימוש בהיסטרוסקופ.ההיסטרוסקופ הוא למעשה מעין צינור באורך של 25 ס"מ (קוטרו נע בין 4-1.8 מ"מ), דרכו ניתן להעביר ציוד רפואי לצורך ביצוע פעולות שונות. לצורך אבחון בעיות רפואיות שונות מעבירים דרך ההיסטרוסקופ סיבים אופטיים, המאירים את חלל הרחם.
האם היסטרוסקופיה אבחנתית מבוצעת תחת הרדמה?
בניגוד להיסטרוסקופיה ניתוחית, שבמהלכה מבצעים פעולות ניתוחיות שונות כמו הסרת פוליפים או צריבה של כלי דם ברירית הרחם, היסטרוסקופיה אבחנתית נחשבת לפעולה פשוטה מאוד. כמו כן, ההיסטרוסקופ המשמש לביצוע היסטרוסקופיה אבחנתית הינו בעל קוטר צר מאוד וניתן בהחלט להחדירו דרך צוואר הרחם לחלל הרחם ללא צורך בהרחבת צוואר הרחם ללא שימוש במכשור הגורם לאי נוחות כמו ספקולום או צובטן צווארי. זאת שוב, בניגוד להיסטרוסקופיה ניתוחית, המחייבת לבצע הרחבה של צוואר הרחם. לאור זאת, הפעולה האבחנתית לא מצריכה שימוש בהרדמה.הרדמה כללית אפשרית במקרים שבהם המטופלת סובלת מבעיה רפואית מסוימת, המחייבת ניטור אינטנסיבי וכן במקרים שבהם המטופלת סובלת מרגישות מוגברת לפעולות באזור הבדיקה. כל עוד הבדיקה לא מבוצעת תחת הרדמה כללית, אין צורך להגיע אליה בצום או לבצע בדיקות דם.
מה ניתן לבדוק באמצעות היסטרוסקופיה אבחנתית?
ישנם שלושה אזורים שניתן לבדוק במסגרת בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית להלן:- צוואר הרחם – צוואר הרחם הוא החלק שנפתח בזמן לידה, דרכו עובר התינוק הנולד. זהו למעשה החלק התחתון ביותר ברחם והצר ביותר. הוא מחבר בין הנרתיק לבין גוף הרחם והחלק התחתון שלו בולט לתוך הנרתיק.
- חלל הרחם – בחלל הרחם מתפתח העובר במהלך ההריון (החלק הפנימי של הרחם).
- פתחי החצוצרות – החצוצרות הן הצינוריות הדקיקות דרכן עוברות הביציות לחלל הרחם מהשחלות. בתהליך הפריה המתרחש בצורה תקינה, המפגש בין הביצית לזרע מתקיים בחצוצרה.
מה הן ההתוויות לביצוע היסטרוסקופיה אבחנתית?
נהוג להפנות מטופלת להיסטרוסקופיה אבחנתית כאשר ישנו חשד למצבים מסוימים, או כאשר ברור שהיא סובלת ממצבים מסוימים. להלן האבחנות הרלוונטיות:
- דימום רחמי פתולוגי אחרי או לפני המנופאוזה.
- הפלות חוזרות.
- אי פריון.
- הידבקויות תוך רחמיות.
- עיבוי רירית הרחם.
- מומי רחם כמו מחיצה תוך רחמית.
- שרירני רחם או פוליפים ברחם.
- נגעים בתעלת צוואר הרחם.
- חשד לשארית הריון.
האם הבדיקה כרוכה בחוסר נעימות או כאבים?
כל עוד המטופלת לא סובלת מעיוות בצוואר הרחם ולא מופיע קושי בהחדרת ההיסטרוסקופ מסיבה כזו או אחרת, הבדיקה תסתיים תוך זמן קצר מאוד ולא תהיה כרוכה באי נוחות או כאבים. לרוב ההיסטרוסקופ יוחדר כשהמטופלת נמצאת בתנוחת לידה באופן הדרגתי.
בשלב הראשון מחדירים את ההיסטרוסקופ לפתח הנרתיק ומזליפים תמיסה של נוזל פיזיולוגי. רק לאחר שניתן להבחין בבירור בצוואר הרחם, ממשיכים להחדיר את ההיסטרוסקופ לחלל הרחם עצמו. ישנן נשים המדווחות כי חשו במהלך הבדיקה אי נוחות מינורית בבטן התחתונה, אך לרוב לא מדובר באי נוחות הנמשכת יותר מדקות ספורות ובשום אופן לא מדובר בכאבים.מה הוא המועד המתאים ביותר לביצוע הבדיקה?
כדי למזער את הסיכוי לביצוע הבדיקה במהלך הריון, מומלץ לבצע אותה לפני מועד הביוץ, אך לאחר תוך הדימום, כלומר במחצית הראשונה של המחזור. זהו גם הזמן שבו רירית הרחם דקה מאוד ולכן מתאפשרת ראות מצוינת.
אם המטופלת סובלת מדימום שאינו סדיר, לא תמיד ניתן יהיה לחזות את המועד המתאים ולא אחת עקב מיסוך דם, יהיה צורך לדחות את הבדיקה למועד אחר. נשים בגיל המעבר יכולות לפיכך לעבור את הבדיקה בכל זמן נתון. לייעוץ ראשוני עם רופא מומחה בעל ניסיון עשיר בביצוע היסטרוסקופיה אבחנתית לחצי כאן