לאחרונה קבע בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בפסק דין תקדימי וחריף כי המדינה הזניחה את קופות החולים ואת מערכת הבריאות, ייבשה את קופות החולים מבחינה תקציבית, ובכך בעצם רוקנה מתוכן את חוק הבריאות הממלכתי.
השתלשלות ההליך המשפטי
למעשה מדובר בסיומו של הליך משפטי ארוך אשר נמשך כתשע שנים, מאז שנת 2003. בשנת 2003 פנו קופות החולים מכבי וכללית בעתירה לבית המשפט עקב חוסר התאמה בין תקציבי הקופות לבין יוקר מדד הבריאות.
מדד הבריאות מודד את העלייה בעלויות שירותי הבריאות שנדרשות לספק קופות החולים. הסתבר כי בעוד מדד הבריאות עלה באחוזים ניכרים, הרי שתקציב קופות החולים עלה בהרבה פחות ופיגר אחריו. כך נדרשו קופות החולים והאזרחים לממן מכיסם ותקציבם שירותי בריאות המעוגנים בחוק הבריאות ושאותם אמורה לממן בעצם המדינה.אחד השירותים היקרים והמשמעותיים הוא מימון ימי אשפוז של חולים בבתי החולים. חלק ניכר (45% ) מתקציבן של קופות החולים מופנה למימון ימי אשפוז של מבוטחיהן בבתי החולים.
אולם מסתבר כי משרד האוצר מתנגד לכלול את עלות ימי האשפוז בחישוב מדד הבריאות. כך יוצא שההוצאה העיקרית של קופות החולים אינה מחושבת כלל במדד זה.טענה נוספת של קופות החולים הייתה כלפי משרד הבריאות. התלונה כלפי משרד הבריאות טוענת לניגוד עניינים בין המשרד לבין הקופות בקשר לעלות ימי האשפוז.
משרד הבריאות הוא מצד אחד הרגולטור אשר אמור לפקח על מחירי האשפוז בבתי החולים, אך מאידך הוא גם הבעלים של חלק ניכר מבתי החולים ולכן מעוניין בהגדלת הכנסותיהם או לכל הפחות שמירה על הקיים. ולכן הוא נמצא בניגוד עניינים ואינו יכול לפעול לטובת הציבור בנוגע לעלותם של ימי אשפוז אלה.שתי טענות אלה עמדו בבסיס העתירה שהוגשה לפני תשע שנים. הסיבה לכך שההליכים המשפטיים נמשכו זמן כה רב, נבעה בחלקה מרצונו של בית המשפט להביא לידי הידברות של הצדדים ומציאת פתרון שיהיה מוסכם על כולם.
אלא שמשרדי הבריאות והאוצר משכו הליכים אלה, במשך תקופות ארוכות נמנעו מלקבוע פגישות עם נציגי קופות החולים, ולא אפשרו דיאלוג והתקדמות. על הסחבת הזו בהליכים זכתה המדינה לנזיפה חמורה מצידו של בית המשפט, עד כדי רמיזה להפקרת בריאות הציבור.מה אומר פסק הדין
בפסק הדין הורו למדינה לגבש תוך חצי שנה תכנית לבניית תקציב חדש לקופות החולים, אשר ישקף נאמנה את הוצאות הבריאות העדכניות שלהן.
בג"ץ הורה למדינה לעבוד בשיתוף פעולה עם נציגי קופות החולים. עם זאת, בג"ץ לא התערב באופן שבו מחויבת המדינה לעדכן את תקציב הקופות והשאיר זאת להחלטתה: האם לעדכן את מדד הבריאות על ידי הכללה של עלות ימי האשפוז במדד (דבר שהמדינה מתנגדת לו עקב החשש שאז קופות החולים ישלחו חולים לאשפוז ללא אבחנה) או בדרכים אחרות. בג"ץ לא קיבל את דרישתן של קופות החולים לתשלום רטרואקטיבי עבור הפסדיהן בגין הפער במדד לאורך כל השנים הללו, משום שטען כי קופות החולים פוצו, לפחות באופן חלקי, על ידי הסדרים אחרים.תגובות הצדדים
נציגי קופות החולים ביטאו שביעות רצון מהחלטת בג"ץ ותקווה כי המדינה אכן תיישם את הוראותיו כלשונן. יחד עם זאת הביעו חשש כי המדינה תמצא דרכים למוסס פסק דין זה. נציגי המדינה הבטיחו ללמוד את פסק הדין אך טענו כי המדינה פיצתה את קופות החולים גם כך, ולא חיכתה להחלטת בג"ץ בנושא.המסר של פסק הדין למדינה הוא כי בריאות הציבור היא נושא ראשון במעלה שלא יעלה על הדעת להזניחו.
